home bio recent works exhibitions other works contact links
Recent works
A bottle and a sea-ball, 2007, oil on canvas, 90 * 120 cm
Studio floor 2, 2007, oil on canvas, 90 * 120 cm
Soon, 2005, mixed technique on canvas, 110 * 140 cm
Liberal education, 2008, oil on canvas, 80 * 130 cm
Birthday, 2007, oil on canvas, 100 * 100 cm
A pram in the studio, 2007, oil on canvas, 100 * 100 cm
The emergency exit, 2006, oil on canvas, 90 * 120 cm
Resting, 2008, oil on canvas, 80 * 70 cm
Hot, 2007, oil on canvas, 100 * 100 cm
The painting small cupboard, 2007, oil on canvas, 100 * 100 cm
Gauguin in the art library, 2006, oil on canvas, 120 * 90 cm
Before, 2005, mixed technique on canvas, 140 * 110 cm
The painting corner, 2008, mixed technique on canvas, 80 * 60 cm
Studio floor 1, 2007, mixed technique on canvas, 130 * 90 cm
Studio & Andrew Wieth painting, 2006, oil on canvas, 120 * 90 cm
A new baby bed, 2008, oil on canvas, 120 * 90 cm
window 2, 2007, oil on canvas, 120 * 90 cm
window 1, 2007, oil on canvas, 120 * 80 cm
Self-portrait, 2006, oil on canvas, 90 * 120 cm
The studio carpet, 2007, oil on canvas, 120 * 90 cm
Pregnancy with a window, 2007, oil on canvas, 120 * 90 cm
"Good morning Tel-Aviv!", 2009, Mixed technique on canvas, 160 x 200 cm
"cat 1", 2009, mixed technique on canvas, 55 x 75 cm

"עיר מקלט"

בהתחלה יצאתי למסע מהקו הלבן, הגירי והמודע לעצמו של תמר גטר, וממשיכות המכחול הדשן של אליהו גת - ציירים שונים בכל מובן שאני אוהב. שיחקתי עם הזוג המוזר בסקיצות נייר, עזבתי אותם, וחשבתי קצת על המסורות המתגלגלות של מעשה האמנות. מעשה סיזיפי הנמשך ללא הרף מעבר לים, ואפילו פה, במאה שנות הציור בארץ. והבטתי בעצמי. גבר, לכאורה כמעט נורמלי, עומד במקלט סטודיו נטול חן בדרום העיר ותלוש מכל הקשר מורח צבע על קנווס. ומסביב יהום הסער.
אבל בדיוק אז, לפני חזרתה מחופשת הלידה, עלו יחסי זוגתי והמשפחתון המיועד על שירטון. ואני נשלפתי בצו 8 מהמקלט ומצאתי את עצמי זוחל אחר תינוק, שהיה (אז כהיום) חף מעניין באמנות ובתהפוכות עברה הסוער. מחליף ומאכיל, משעשע ומרדים, גועה בייאוש בקול תינוקי. מחוץ לבית שהפך לעולמנו המשיך והמה הסער: חיסולים ופיגועים, העוני והפשע העמיקו ומועדוני ריקודים הפכו לזירת נערים-סכינאים ואקדוחנים מהירי הדק. נדמה לי ששם - בין מוצץ וטיטול ומטרנה - הפך מעשה האמנות המשתבלל להצעה לאו דוקא מופרכת לסדר, בים הכאוס. במקביל, היה זה דווקא מעשה הילודה והגידול, הטבעי כל כך, שהלך והתבלט באסקפיזם אופטימי להבהיל. למזלם של התינוק ושל הרהורי האמנות המופשטים משהו - נמצא לו לבסוף המשפחתון המתאים. מזור לבעיות הקיום לא מצאנו שנינו. ממש לא. אבל כשהתייצבתי שוב מול הבדים בדרום העיר, כבר היו הציורים כמעט שלמים בראש שלי.

נשאר רק להתחיל לעבוד.

שלמה אפרתי, 2008

2009 Shlomo Efrati. All rights reserved שלמה אפרתי 2009